בלוג

איזה יחסים יש לכם עם הטודוליסט שלכם?
לפני שאתם ממשיכים לקרוא, קחו רגע לשים לב איזו תחושה התעוררה בכם כשחשבתם על הרשימות שלכם.
מה הגוף מרגיש? אילו מחשבות עולות?
רגע……
קחו עוד רגע להרגיש מה שעולה.
…….

עוד אחד.

…….

אם נכנסתם לקרוא, אתם כנראה מכירים את הימים האלה.
תכננו לעשות משהו. אבל כשאנחנו ניגשים להתחיל, אנחנו מרגישים סוג של התנגדות פנימית.
אנחנו מכינים עוד קפה, בוהים ברשימה, מסדרים את השולחן, הולכים “רק לרגע” לבדוק הודעות בוואטסאפ ובמייל.
אבל ההתנגדות עדיין שם. ואז אנחנו מנסים להתמודד עם זה.
יש מצבים שפתאום הצלחנו לצאת מזה.
אבל לפעמים אנחנו נכנסים לספירלה של מאבק, נעים במעגלים סביב הכוונה/המשימה, נשאבים יותר ויותר לתוך ההתנגדות ומרגישים שאנחנו על סיפה של דחיינות.
אנחנו ממשיכים לחשוב שאנחנו צריכים ו/או יכולים להתגבר על ההתנגדות הזו (ממש עוד רגע אצליח), ולכן אנחנו לא שוקלים אפילו לשנות את התכנית שלנו ליום הזה. אבל למעשה, יש מצבים בהם אנחנו פשוט לא יכולים.
ואז אנחנו נכנסים למה שאני קוראת לו: “יום-ספירלה”. ימי הספירלה (שיש לי איתם היכרות עמוקה), דחפו אותי למצוא פתרון ולהמציא את הדחיינומטר. הדחיינומטר הוא למעשה מד-התנגדות.
יש בו 4 רמות של התנגדות ולכל אחת תכנית פעולה מתאימה.

אחד הכאבים שנתקלתי בהם הכי הרבה בעבודה עם לקוחות לאורך השנים,
הוא חוסר שביעות רצון מהספק, עשייה, התקדמות.
גם אני בעצמי התמודדתי ועדיין מתמודדת עם הנושא הזה, אם כי אני יכולה לומר שזה כבר לא מהווה אתגר משמעותי.

יש לי כל כך הרבה מה לכתוב על הנושא הזה, אבל כדי להמנע מראש מדחיינות ומתחושה שאני לא מצליחה להגיע למאמר ממצה ושלם, אני אחלק את התובנות שלי לסדרה של פוסטים.
ככה גם יהיה יתרון נוסף, לכם הקוראים – תוכלו לדגום במנות קטנות עצות ותובנות ולהתנסות בביסים קטנים עם מה שיהדהד לכם מתאים.

אני בוחרת להתחיל בכמה עצות שעיקרן הוא שינוי הגישה. אפשר לומר שהן נוטות יותר לצד הרפלקטיבי מאשר הפרקטי.
אני מאמינה שכלים מעשיים מועילים יותר, כאשר אנחנו מכניסים אותם לתוך הבנה עמוקה ולא רק משתמשים בהם כדי “לתקן” משהו שלא עובד טוב.

יש מצבים בהם טוב לשעוט קדימה, אפילו קצת לאבד שליטה, לבלגן, לפנות לכמה כיוונים במקביל. אבל אם רוצים להתקדם, להגשים כמיהה או מטרה, כדאי ללמוד גם את אומנות העצירה.  בין אם הבנו לאן אנחנו רוצים להגיע ובין אם אנחנו חשים בלבול, העצירה מאפשרת לנו דיוק, כיוונון, טעינה. בעצירה אני מתכוונת לא רק לעצירה בזמן, אלא עצירה כסוג של השקעה שגורמת לסוג של בלימה של התנועה קדימה. למשל, עצירה שהיא השקעה כספית בשירות או מוצר שיקדם אותנו (ואז אנחנו עוצרים צבירה של כסף במובן מסויים). או פסק זמן שמוקדש לפרוייקט כמו סדר בבית או תכנון עסקי שגורם לנו “להתעכב” בשוטף – אנחנו כמו עוצרים את הזמן ולא עושים כל מיני

אני סקרנית ואוהבת לחקור ולמצוא כל מה שיכול להטיב איתי ועם כל מי שאני אוהבת ומוקירה.

איכשהו אני תמיד מגלה כל מיני הטבות ודברים שווים – בהקשר הכלכלי ובכלל.
אז החלטתי לכתוב פוסט מתעדכן ולהכניס אליו מידע כל פעם כשאני מוצאת משהו שווה – בתחום הכלכלי.
מזמינה אתכם לשמור אותו ולהכנס אליו מפעם לפעם להתעדכן.
*הערה חשובה: אני לא יועצת מס ולא יועצת כלכלית וכל מה שאני משתפת הוא בבחינת מידע ולא המלצה ולכן עליכם לבדוק מה שמתאים לכם ולברר מה שדרוש לפני שאתם עושים צעד כלשהו.

אוהבים משימות בירוקרטיות? טוב, זו שאלה רטורית.
רוב האנשים שאני מכירה לא מתמלאים השראה כשהם צריכים לגשת לטפל בכל מיני עניינים שקשורים בכספים, שיחות עם נציגי שירות, מילוי טפסים וכל טוב בסגנון הזה.
אבל, מה שאני עומדת להציע לכם, אם תבחרו לאמץ את זה, יכול לשנות את היחס שלכם לחלק הזה בטודוליסט שלכם.
וחשוב לי לומר: אלה לא רעיונות תיאורטיים! ניסיתי את זה בעצמי ועם המון לקוחות לאורך השנים ומי שמאמץ – זוכה. ולא רק שיותר נהנים או לפחות מרגישים פחות נרגנים, אלא שכשאנחנו ניגשים לזה כמו שאציע לכם התוצאות יותר טובות בדר”כ.
אז הנה 16 עצות מצויינות שיצבעו את האפור בשלל צבעי הקשת.
(רגע, אל תיבהלו:), לא צריך לקחת את כולן, תראו מה מתאים לכם ונסו).

קרה לכם פעם שדווקא אחרי שהשלמתם טיפול בנושא שדחיתם הרבה זמן, הרגשתם מעין דכדוך מפתיע?
אולי כשסופסוף התיישבתם לבדוק את ההוצאות שלכם (וגיליתם משהו שאתם משלמים עליו ללא צורך וביטלתם)?
או כשהצלחתם לפנות למישהו שהיתה לכם איתו אי-הבנה ויישרתם את ההדורים?
הסיבה לתחושה הלא נעימה שעולה (בדיוק כשתכננו לחוש דווקא הקלה וסיפוק), היא שבאותו רגע אנחנו גם מתמודדים עם המחיר ששילמנו על הדחייה.
כשאנחנו סופסוף עושים משהו שדחינו הרבה זמן, אנחנו פתאום יכולים לראות בבהירות את כל מה שהפסדנו. וזה כואב. כשאנחנו מצליחים אנחנו כמובן שמחים, אבל לצד הסיפוק אנחנו עשויים להרגיש גם צער שלא הגענו לנקודה הזו קודם.

החורף התחיל, ומי שמכיר אותי יודע שאני תמיד נוסעת בחורף לרטריט ארוך בהודו. (כבר 25 שנה, חצי יובל).
זו תקופה שבה אני שמה את עצמי על MUTE ומניחה בצד את החיים שלי בישראל לטובת העמקה פנימה.
רואים את השביל בתמונה למעלה? שם אני מטיילת יום יום בתקופה הזו (אלמורה).
הרבה פעמים קיבלתי תגובות של “וואו, איזה כיף לך” או ” איזה מדהים שאת יכולה ככה”.
או ששואלים אותי איך זה מסתדר עם עסק ועבודה (אני לא איזה יורשת עשירה אגב, עדיין).
אני תמיד עונה שאני מאמינה שכולנו יכולים להחליט על סדר העדיפויות שלנו, לבחור מה שהכי חשוב לנו וכשזה ברור לנו הכל מסתדר ומסתנכרן אליו.
אבל, אני תמיד מוסיפה שזה גם לא קל. ומסבירה שכדי להצליח עשיתי גם הרבה ויתורים (למשל כלכליים), וזה דורש ממני להתמודד עם האתגר של “לעצור באמצע” כשמגיע נובמבר, והאתגר של החזרה לישראל והקצב המאד שונה של החיים כאן.
אבל במקום להרגיש שהמחיר שאני משלמת נגרע ממני, הרגשתי שהוא מחיר שווה ומשתלם, כי הוא קונה לי את ההגשמה שאני רוצה.

סוף השנה מתקרב וזו הזדמנות ממש טובה לעשות קצת סדר ולמקסם את הרווח שלנו.
יכול להיות שאתם נרתעים ואומרים לעצמכם “אין מצב, זה לא בשבילי”.
חכו רגע, לפני שאתם מחליטים לוותר: אני מבטיחה לכם שזה יותר קל ממה שזה נראה,
ואני מחלקת לכם את זה לצעדים קטנים וברורים.
תעשו צעד צעד, בנחת.
תרגישו סיפוק גדול בסוף שהצלחתם, אפילו אם תעשו רק חלק ממה שאני מציעה.
בסוף הפוסט כתבתי לכם עוד כמה עצות שיעזרו לכם לא לדחות את זה.

לפעמים אנחנו נמצאים בנקודה בדרך שבה קשה לנו להתקדם הלאה, לעשות את הצעד הבא.
יכול להיות שנתקענו פנימית ויכול להיות שחסרים לנו כלים או הגענו לאיזור שאנחנו לא מאד חזקים בו.
דרך פעולה טובה במצב כזה היא כמובן להשקיע באיש מקצוע, אלא שלפעמים לא מתאים לנו להוציא כסף (אפילו שלרוב זה משתלם), או שגם אם אנחנו מוכנים להשקיע כלכלית, אין לנו את המשאבים הפנימיים או את הזמן למצוא את האדם הנכון. וזה בדיוק המקום לבארטר.
אני מאד אוהבת בארטרים ועד היום רובם עבדו לי ממש טוב ולעיתים אפילו לאורך שנים.
אני גם מרגישה שלאורך הזמן השתפרתי בזה אז הנה 9 טיפים לבארטר מוצלח